את הפוסט הזה העליתי כמשחק ניחושים בפייסבוק.
השאלה היתה מה עשיתי כשאחד השכנים (אין לי מושג מי) בוחר להפעיל דווקא בעת השנ"צ שלי (בין 14:00-16:00) מפוח עלים או מסור חשמלי או כלי אחר שעושה המממממממון רעש?….
עלו תשובות מעניינות מאצל העוקבים המקסימים שלי, שהעלו השערות, שהשתמשתי בשיטת ביירון קייטי, נעזרתי בנשימות וכד'. ואחריהם פרסמתי את תשובותי המלאה… שבה שיתפתי בתהליך המלא והשלם שעברתי מול הרעש החיצוני.
והנה התשובה שפרסמתי:
לא בדיוק בירון קייטי, אבל לקחתי את האחריות אלי… כהרגלי בקודש… והתבוננתי בשקט באמצעות נשימה יוגית (תודה חיה שולדריך) באי השקט שעולה בתוכי למול הרעש בחוץ.
זה עזר. התבוננתי במה שעולה שם, התבוננות שקטה…. בלי לשפוט… בלי לנסות לשנות. ולכמה רגעים אי השקט הפך לאי של שקט ואהבה שקטה….
וזה השיעור שלי עכשיו, לתת לכאבים ביטוי פיזי. לדבר אותם, לכתוב אותם מולכם (לעצמי זה לא מספיק, הם דורשים נוכחות בעולם), לפסל אותם, לרקוד אותם, לשיר אותם בשיר שעולה ממעמקים, להתפלל אותם בקול – לתת להם מקום ומרחב לא רק ברמה הרגשית ביני לביני, אלא נוכחות של ממש בעולם…
סמל ההבעה smile
סמל ההבעה heart
