יש בי אהבה והיא תנצח….
המשפט הזה שנשמע כל כך אופטימי וחיובי,
מכיל בתוכו קונפליקט שמייצר דווקא המון קושי ולחץ,
בעיני לפחות.
בחנוכה במיוחד מדברים הרבה על מלחמת האור בחושך,
אני מכירה לא מעט אנשים שמגדירים את עצמם לוחמי אור.
ואני דווקא הבנתי משהו על עצמי,
ועל החיים שלי,
שהביא לי המון הקלה ושקט נפשי –
אין שום צורך להלחם.
ולכן גם אין את מי לנצח.
אהבה לא מנצחת כי היא מלכתחילה לא נלחמת.
אני לא צריכה להלחם בשום חושך שנמצא בחוץ,
וגם לא בזה שנמצא בתוכי.
אני רק צריכה לתת לאור שבתוכי יותר ויותר ביטוי.
למעשה השימוש במילה 'צריכה' הוא עצמו לא מדוייק,
כי אין שום צורך לכלום.
אור מעצם היותו – מאיר חושך,
והוא לא 'צריך' לעשות שום דבר מיוחד כדי שזה יקרה,
רק להיות הוא – אור.
ומעצם היותו אור,
יש בו שאיפה ואפשרות להתפשט ולגדול,
ואני יכולה לספק לו את המצע לגדילה.
שהרי אש, אם לא מכלכלים אותה לא ממשיכה לבעור.
הנר שבתוכי, שבתוך כל אחד מאיתנו,
יכול להדליק נרות נוספים, בתוכי ומחוצה לי,
ועל ידי כך לאפשר לאור להתפשט,
והחושך מאליו קטן כך, ללא שום מלחמה.
וכל מה שעליו לעשות לשם כך,
הוא פשוט להיות נר.
לא יותר.
נושא של אור, שמוכן להעביר אותו הלאה.
מה זה בשבילי להיות אור?
להיות פשוט אני.
לבטא את האהבה שבתוכי לאחרים,
לתת ממנה בנדיבות וללא כל פחד שהיא תגמר,
נר – כאשר נותן לאחר מאורו – שום דבר לא נגרע ממנו.
בכך אני מגדילה את האור שמחוץ לי.
זה אומר גם להרגיש את כל הפחדים שלי,
את מגוון הרגשות, הכאבים,
ולא לנסות לגרש אותם. לא להלחם בהם.
לא לנסות לפתור אותם.
להיות איתי שם איתם,
באהבה גדולה. ולתת לעצמי יד,
וחיבוק אוהב, במקום שאני מפחדת, כואבת חוששת,
ולאפשר לאחרים לתת לי את החיבוק שלהם.
כי אחת הדרכים העצומות ביותר לתת,
היא פשוט לקבל. ובכך אני מרחיבה את האור שבתוכי.
הדוגמה המדהימה לכך,
היא אנשים בעלי, מה שמוגדר כלקויות שונות (ואין באמת לקויות לאף אחד),
ובעיקר כאלו שנתמכים לחלוטין על ידי אחרים.
לכאורה, הם לא נותנים כלום לאחרים,
למעשה הם נותנים להם את המתנה הגדולה ביותר שניתן לתת למישהו –
את האפשרות לתת ולהתמסר לחלוטין למישהו אחר.
ואלו שעושים זאת עבורם יעידו,
כמה סיפוק, אהבה וערך עצום הם מקבלים מההזדמנות הזו,
שניתנה להם לתת.
ללא תנאי. ללא הבטחה של קבלה חזרה.
וזהו השיעור הגדול ביותר שאדם יכול ללמוד,
נתינה טהורה שכזו, מכל הלב, ללא תנאי.
ואני מגלה, שהדרך ללמוד נתינה כזו עבורי,
היא קודם כל לתת אותה לעצמי.
לתת לעצמי את האהבה והתמיכה שאני נזקקת להן,
בשפע וללא גבול,
לבקש מאחרים את העזרה שאני זקוקה לה –
וללמד את עצמי לקבל, ללא גבול.
מתוך אותה הבנה עמוקה – שקבלה היא עצמה נתינה עצומה.
ואחת הדרכים שלי לתת, היא להפיץ את התובנות והכלים שאספתי
במסע האישי שלי, ולחבר עוד אנשים לדרך של אהבה לעצמם ולאחרים,
כך שנר ידליק נר ידליק נר.
ובמסגרת הזו, אני מזמינה אותך, להצטרף אלי,
מיד לאחר חנוכה להרצאה חינמית בשידור חי –
'בלי לחץ – הסודות של נשים שלוות (ועמוסות)'
בה אני חולקת את התובנות והכלים שמאפשרים לי
לחיות פחות מתוך לחץ, ויותר מתוך שמחה
להרשמה לשידור החי לוחצים כאן
ומותר ורצוי להזמין חברות להצטרף ולקבל את המתנה הזו
לכל מי שתרשם תשלח הקלטה כך שתוכל להאזין לשידור בזמנה החופשי.
מאחלת לכולנו, המשך חג מאיר ומלא אהבה,
ושבוע נפלא,
שלכם, נעמה ראובן – לאפשר לעצמך חיים טובים
