תחשוב טוב יהיה טוב (ומה אם לא?)

בוקר שהתחיל בהשכמה מוקדמת מדי בעקבות אזעקה נוספת…
בחמאס לא רצו שאוותר על התעמלות הבוקר שלי,
אז פתחנו אותו באירובי מדרגות + משקולות (ילד ישן בן 6.5) 😕

ובתוך כל הבלאגן הזה נזכרת בשיחה שקיימתי עם מישהי
על כך שכדאי דווקא עכשיו,
לדמיין את הטוב ביותר קורה.
ועל התשובה שלה: "אני מפחדת לעשות את זה.
כל כך הרבה פעמים דמיינתי טוב והתאכזבתי.
מפחדת להתאכזב שוב"

ואני כל כך מבינה את הפחד הזה מאכזבה.
זה הרי כאב גדול להרגיש מאוכזבת.
ונזכרתי בפעמים שהתאכזבתי אני וכמה זה כאב,
כמה זה קיווצ'ץ את הלב.

ועניתי לה שנכון. בזה שאנחנו מדמיינים תרחיש טוב,
אין לנו באמת שליטה על התוצאה,
ואכן ייתכן שלא נקבל את מה שדמיינו
אבל…
בזמן שנתנו לעצמנו לדמיין היינו בטוב.
וזה זמן שיש לו ערך.
בעוד שאם אנחנו לא נותנים לעצמנו אפילו לדמיין,
ושכאנחנו נותנים לעצמנו לשקוע בדאגה,
אז גם בזמן שהתוצאה מגיעה קשה לנו,
וגם בכל הדרך עד אליה.
אז מה עדיף?

ונכון הדמיון לא נותן לנו שליטה מוחלטת על התוצאה,
אבל הוא מאפשר לנו לקרב את עצמנו אליה. יותר ויותר כל פעם.
הרי מה ימשוך לחיינו טוב יותר – התבוססות בדאגה ופחד,
או שידור של מחשבות חיוביות ואופטימיות לעולם?

ויותר מכך – אם לא קיבלתי את מה שרציתי בדיוק,
אני מבחינה היום שיכולות להיות לזה מספר סיבות
והן כולן טובות ומשמחות מבחינתי לפחות:

או שמשהו טוב יותר ממה שביקשתי מצפה לי ולכן מה שביקשתי נמנע ממני (איזה כיף 🙂 )

או שהבקשה שלי לא היתה מספיק מדוייקת וכדאי לי להעמיק ולחדד אותה (ומזל שאני רואה את זה)

או שקיימות בתוכי אמונות פנימיות סותרות, שלא באמת מאפשרות למה שביקשתי
להתגשם במציאות שלי – וטוב שהמציאות מפנה אותי להעמיק פנימה ולגלות
אותן. זו הקלה גדולה, והיא פתח גם לשחרור גדול אחרי שמכירים בהן ומשחררים אותן.
ובדרך כלל, אני מגלה שיש קשר לעוד הרבה אמונות שלא חשבתי שקשורות בכלל,
ואיזה כיף שגיליתי ויש לי אפשרות לשחרר גם אותן.

כך למשל יכולתי לראות בבירור, שהאמונה שששלום יכול להגיע עכשיו ומיד,
לא באמת קיימת בתוכי (למרות שהצהרתי שכן, זו היתה תקווה לא אמונה),
ושאני לא באמת יודעת איך זה מרגיש להיות בשלום אזורי
(ותודה ל Iris Radai שהפנתה את תשומת לבי לכך) ולכן לא באמת יכולה לדמיין את זה
אז באמצעות הכלי המופלא של התטא הילינג,
ניקיתי את האמונות שמעכבות אותי, וחיזקתי אמונות שמגבירות את היכולת שלי להאמין
בטוב הזה. כדי שהוא יוכל להפוך לאפשרי.

ובמסגרת ההחלטה לחזק את החיבור לטוב,
אני ממשיכה גם (ובמיוחד) בימים הטרופים הללו
לשתף את הפרוייקט מאה ימים של שמחה (אני כבר ביום ה  😛 43)
ואני מזמינה את מי שעדיין לא הצטרף לפרוייקט המקסים והמשמח הזה
לעשות זאת כאן http://100happydays.com/ מדובר בפרוייקט כלל עולמי,
שבו מוזמן כל אחד להתמקד ולתעד במשך 100 ימים
רגעים של אושר ביום שלו.

בנוסף, אני מפחיתה את ההתעדכנות בחדשות,
ובוחרת במקום להאזין למוסיקה שעושה לי טוב ולעשייה שמשמחת אותי.

ומזמינה גם אתכם, במיוחד עכשיו,
להתחבר לטוב, ולהגדיל את האור במצב שיש בו הרבה חושך.
ובמיוחד עכשיו להרשות לעצמכם לדמיין את הטוב ביותר.

ואני כאן, לכל מי שרוצה עזרה לנקות אמונות ופחדים שמונעים ממנו
להרגיש טוב כרגע, בהתנדבות ובאהבה. 054-7556610

התגובות שלכם גם עושות לי טוב 🙂 אז יאללה, תביאו תגובה….

שבוע טוב שיהיה לנו,
שלכם בהרבה אהבה,
נעמה ראובן – מאפשרת חיים טובים

ונדמה לי שאין שיר מתאים יותר להביע את זה