שום דבר לא הולך לי בקלות.
כל מה שיכול להשתבש משתבש עבורי.
אלו רק חלק מהאמונות הקשות שעלו בי אתמול כשבמשך יותר מחצי שעה חיפשתי את הלשכה שבה מנפיקים דרכונים מהירים.
אחרי חצי שעה של הסתובבות סביב עצמי, כשאני כבר מעט בדמעות, התקשרתי לאהובי שאמר לי מה לרשום בוויז כדי להגיע ללשכה. ולא. זו לא הכתובת של המקום כפי שרשומה באתר….
אחרי שהגעתי, התברר שאיכשהו, האגרה ששילמתי לא בסכום הנכון, וכשבאתי לשלם את הסכום הנכון – חייבו אותי פעמיים.
מה אומר ומה אגיד…
האמונות ההרסניות האלו בהחלט מפעילות אותי.
כשהבחנתי בזה, לפני הכל, חיבקתי את עצמי חיבוק פנימי גדול, והפניתי את המבט אל הדרכון החדש והמנצנץ שנמצא כרגע בידי.
זה כבר שחרר המון, אבל הרגשתי שדרושה פה עבודת עומק.
התחלתי לשאול את עצמי – האם זו האמת? האם באמת הכל הולך לי קשה? ומיד עלו בי עשרות מקרים נפלאים ומשמחים בהם דווקא הלך לי קל. והרגשתי איך מול ההוכחות האלו עוד שכבה מתמוססת.
במקביל. התחלתי לעבוד בדרך הישנה והטובה של הצהרה חיובית הפוכה – אחרי מס' הצהרות שלא ישבו מדוייק בלב ובבטן, הגיעה ההצהרה המדוייקת עבורי –
"דברים קורים ומתגשמים, עבורי ועבור ילדיי, בפשטות, קלות והנאה. אני מגשימה חלומות גדוליום וקטנים, בפשטות, קלות ושמחה."
מהרגע שהתחלתי לעבוד עם ההצהרה הזו, ניסים קטנים, החלו לקרות מסביבי – כמו למשל הנס הקטן, שבו טיילתי עם הכלב ובמאצע הדרך היתה משאית איסוף גזם שחסמה לנו את המעבר, אבל באורח פלא, סיימה את עבודתה בנק' זו בדיוק כשהגענו לעבור.
יש לי עוד עבודה עם האמונות האלו שמשורשות כל כך עמוק בתודעה, אבל לשמחתי יש לי גם את כל הכלים לעשות אותה בהצלחה ובקלות.
ובתמונה – אני והדרכון החדש והמנצנץ
